Daf 26a
וּמִיגַּנְזוּ כּוּלֵּי עָלְמָא. כִּי אָתֵי, אֲמַר לֵיהּ: מִמַּאן נִבְעֵי?
Rachi (non traduit)
מיגנזו. מתחבאין:
כִּי נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, אֲמַר לְהוּ: שְׁקוּלוּ תְּלֵיסַר מָעֵי דְּצַיְירִי לִי בִּסְדִינַאי, וְאַהְדַּרוּ לֵיהּ לִפְלָנְיָא, דִּשְׁקַלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ וְלָא אִיצְטְרִיכוּ לִי.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּתְּחִילָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָן ''אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית''.
מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר, בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים: אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית – כְּשֵׁרִין, סוֹחֲרִין – פְּסוּלִין.
Rachi (non traduit)
אוספין כשרין. דמצי למיכלינהו קודם זמן הביעור:
מִשֶּׁרַבּוּ מַמְצִיאֵי מָעוֹת לַעֲנִיִּים, וְאָזְלִי עֲנִיִּים וְאָסְפִי לְהוּ וּמַיְיתוּ, חָזְרוּ לוֹמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין.
Rachi (non traduit)
ואזלי עניים אספי להו. בשביל המעות והוו להו סוחרי שביעית ורחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה (ע''ז דף סב.) והכי משמע מתניתין בתחלה לאלו הפסולין עכשיו משום סוחרי שביעית היו קורין אותן אוספי שביעית וכשרין משרבו האנסין חזרו לקרות את האוספין סוחרין ופסולין:
קָשׁוּ בָּהּ בְּנֵי רַחֲבָה: הַאי ''מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים''? ''מִשֶּׁרַבּוּ הַתַּגָּרִין'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
אֶלָּא, בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין – וּמַאי נִינְהוּ? אַרְנוֹנָא – כִּדְמַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי: ''פּוּקוּ וּזְרַעוּ בַּשְּׁבִיעִית מִשּׁוּם אַרְנוֹנָא''. חָזְרוּ לוֹמַר: אוֹסְפִין כְּשֵׁרִין, סוֹחֲרִין פְּסוּלִין.
Rachi (non traduit)
ארנונא. מס שגובה המלך מן התבואות כך וכך כורין מן השדה לשנה:
פוקו זרעו בשביעית. שביעית בזמן הזה דרבנן דבטלה קדושת הארץ:
Tossefoth (non traduit)
משרבו האנסין ומאי נינהו ארנונא. וא''ת ומשום ארנונא התירו לחרוש ולזרוע דהויא איסורא מדאורייתא וי''ל דמיירי בשביעית בזמן הזה דרבנן אי נמי י''ל דפקוח נפש הוא ששואל להם המלך מס ואין להם מה יפרענו ומתים בתפיסת המלך והכי איתמר בירושלמי משום חיי נפש:
רַבִּי חִיָּיא בַּר זַרְנוֹקֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק הֲווֹ קָאָזְלִי לְעַבֵּר שָׁנָה בְּעַסְיָא. פְּגַע בְּהוּ רֵישׁ לָקִישׁ, אִיטַּפַּל בַּהֲדַיְיהוּ. אָמַר: אֵיזִיל אִיחְזֵי הֵיכִי עָבְדִי עוֹבָדָא.
Tossefoth (non traduit)
לעבר השנה בעסיא. וא''ת היאך היו מעברין בעסיא הא עסיא חוצה לארץ היא כדאמרינן פ' חזקת הבתים (ב''ב דף נו. ושם) עסיא ואספמיא וכו' וי''ל דלעבר ר''ל לחשוב והכי משמע מדקאמר כהן וחריש משמע ששביעית היתה ואין מעברין השנה בשביעית כדאמרי' (לעיל סנהדרין ד' יב.):

חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא כָרֵיב. אָמַר לָהֶן: כֹּהֵן וְחוֹרֵשׁ! אָמְרוּ לוֹ, יָכוֹל לוֹמַר: ''אַגִּיסְטְוָן אֲנִי בְּתוֹכוֹ''.
Rachi (non traduit)
כריב. חריש:
אמר להו. ריש לקיש:
כהן וחורש. זה כהן הוא שחורש בשביעית דאמרי' לקמן נחשדו כהנים על השביעית:
אגיסטון. שכיר וקרקע של נכרי הוא א''נ משום ארנונא שכרו בעל הבית לחרוש:
Tossefoth (non traduit)
אגיסטון אני בתוכה. פ''ה לשון ראשון שכיר אני בתוכה וקרקע של נכרי הוא ולא נהירא דאמרינן בגיטין (דף סב. ושם) אין עודרין עם הנכרי בשביעית ע''כ נראה כפירוש אחר שפירש הקונטרס משום ארנונא:

תּוּ חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּסַח בְּכַרְמֵי. אָמַר לָהֶן: כֹּהֵן וְזָמַר! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר ''לְעֵקֶל בֵּית הַבַּד אֲנִי צָרִיךְ''. אָמַר לָהֶם: הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעֵקֶל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת.
Rachi (non traduit)
כסח. זומר כרם:
עקל. דדורתא וצריכה לבית הבד לקשור את תפוח הזיתים כשעוצרין אותן בקורה:
הלב יודע. לבו יודע אם לעקל נתכוין או לעקלקלות:
לעקלקלות. לעבור על דת:
Tossefoth (non traduit)
לעקל בית הבד אני צריך. וקשה דמ''מ מה בכך מ''מ הוה משביח הכרם דהכי אמרינן פרק כלל גדול (שבת דף עג:
ושם) הזומר וצריך לעצים חייב שתים משום קוצר ומשום נוטע הכא נמי לחייב משום עבודת נוטע וי''ל דעביד ליה באותו ענין דודאי קשה ליה דליכא לחייבו משום נוטע כדאמרינן גבי שבת דשאני גבי שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה והא מתעבדא מחשבתו אבל גבי שביעית אין לאסור רק היכא דמשביח הקרקע אבל הכא קשיא ליה וכה''ג שרי כדאיתא פרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פ:):
הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵימָא הָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, הָא נָמֵי לֵימְרוּ: ''אַגִּיסְטְוָן אֲנִי בְּתוֹכוֹ''! אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר אֲמַר לְהוּ הָךְ.
מַאי שְׁנָא כֹּהֵן? מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידִי אַשְּׁבִיעִית.
דִּתְנַן: סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאִין שֶׁל שְׁבִיעִית – תַּעֲלֶה. פָּחוֹת מִיכֵּן – יֵרָקְבוּ.
Rachi (non traduit)
תעלה. דתרומה בטילה באחד ומאה והשביעית יאכל זר קודם זמן הביעור:
לפחות. ממאה דהויא ליה מדומע ואסורה לזרים:
וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי יֵרָקְבוּ? יִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֵן בִּדְמֵי תְרוּמָה, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה.
Rachi (non traduit)
ימכרו לכהן. דהא שרייה לי' תרומה:
בדמי תרומה. כלומר בזול דתרומה אין דמיה יקרים כחולין לפי שאינה ראויה אלא לכהנים כלומר ימכרנה בעליהם לכהנים במה שיכול חוץ מדמי התרומה שהוא חייב לתתם לכהן בחנם דמותר למכור שביעית ע''מ לאכול היא ודמיה קודם הביעור:
Tossefoth (non traduit)
ימכרו לכהנים בדמי תרומה. וא''ת והא אסור לעשות סחורה בפירות שביעית כדאמרינן במסכת ע''ז (דף סב:) לאכלה ולא לסחורה וי''ל דסחורה היינו כשמוכרה בשוק כעין חנות דדמי לסחורה אבל פעם א' כעין אקראי בעלמא ליכא משום סחורה:
וְאָמַר רַב חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת, נֶחְשְׁדוּ כֹּהֲנִים אַשְּׁבִיעִית.
Rachi (non traduit)
נחשדו כהנים. להשהות שביעית אחר זמן הביעור דמורו בה היתירא משום דאישתרו תרומה וקדשי קדשים לגבייהו והשביעית נמי קדושת הארץ היא:
אָמְרוּ: טָרוֹדָא הוּא דֵּין. כִּי מְטוֹ לְהָתָם, סְלִיקוּ לְאִיגָּרָא, שַׁלְּפוּהּ לְדַרְגָּא מִתּוּתֵיהּ.
Rachi (non traduit)
אמרי. ר' חייא בר זרנוקי ור' שמעון עליה דריש לקיש:
טרודא הוא דין. קנתרן הוא זה ומטריח בדבריו:
כי מטי התם. לעלייה שמעברין בה שנה כדאמרינן בפ''ק (דף יא.):
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם הַחֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבִיעִית, כְּשֵׁרִין לְעַבֵּר שָׁנָה?
Rachi (non traduit)
החשודין על השביעית. שנעשו סניגורין לרשעים:
הֲדַר אָמַר: לָא קַשְׁיָא לִי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר, וְרַבָּנַן אַחוּשְׁבָּנַיְיהוּ סְמוּךְ.
Rachi (non traduit)
שלשה רועי בקר. בפרק כהן גדול (לעיל סנהדרין דף יח:):
וַהֲדַר אָמַר: לָא דָּמֵי. הָתָם, הֲדוּר אִימְּנוֹ רַבָּנַן וְעַבְּרוּהָ לְהָהִוא שַׁתָּא. הָכָא, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דָּא עָקָא.
Rachi (non traduit)
קשר רשעים הוא. והיאך אנן סומכין על מנין זה לעשות כדבריהם ואפילו אי הן עושין עבור כדין וכדת אין השנה מתעברת על ידיהן דבעינן ב''ד נימנין וזה אינו מנין:
דא עקא. שאתה קורא אותן רשעים:
כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַרוּ לֵיהּ: קָרֵי לַן ''רוֹעֵי בָקָר'', וְלָא אֲמַר לֵיהּ מָר וְלָא מִידֵּי? אֲמַר לְהוּ: וְאִי קָרֵי לְכוּ ''רוֹעֵי צֹאן'', מַאי אָמֵינָא לֵיהּ?
מַאי קֶשֶׁר רְשָׁעִים? שֶׁבְנָא הֲוָה דָּרֵישׁ בִּתְלֵיסַר רִבְּוָותָא, חִזְקִיָּה הֲוָה דָּרֵישׁ בְּחַד סַר רִבְּוָותָא.
Rachi (non traduit)
שבנא. ממונה על ביתו של חזקיהו מלך יהודה:
כִּי אֲתָא סַנְחֵרִיב וְצַר עֲלַהּ דִּירוּשְׁלֶם, כְּתַב שֶׁבְנָא פִּתְקָא שְׁדָא בְּגִירָא: ''שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ הִשְׁלִימוּ, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ''. שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר''.
Rachi (non traduit)
השלימו. לעובדך:
ידרכון קשת כוננו חצם וגו'. על שם שע''י החץ הוא מבקש להמית את אדוניו בלשון הרע הכתוב שם:
הֲוָה קָא מִסְתְּפֵי חִזְקִיָּה, אֲמַר: דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם נָטְיָה דַּעְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּתַר רוּבָּא, כֵּיוָן דְּרוּבָּא מִימַּסְרִי אִינְהוּ נָמֵי מִימַּסְרִי. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ''לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר'', כְּלוֹמַר, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן.
Rachi (non traduit)
לא תאמרון קשר. אל תחשוב בדעתך חזקיהו שיהא מניינו של שבנא מנין ליחשב רוב:
הָלַךְ לַחְצֹב לוֹ קֶבֶר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ''מָה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר... הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר''.
Rachi (non traduit)
בקברי בית דוד. שהיה מתגאה למרוד במלכות וליקבר במותו בקבורת המלכים:
אָמַר רַב: טִלְטוּלָא דְּגַבְרָא קָשֵׁי מִדְּאִיתְּתָא.
''וְעֹטְךָ עָטֹה'' – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרַעַת. כְּתִיב הָכָא ''וְעֹטְךָ עָטֹה'', וּכְתִיב הָתָם ''וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה''.
''צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם וְגוֹ'''. תָּנָא: הוּא בִּיקֵּשׁ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנָיו, לְפִיכָךְ נֶהְפַּךְ כְּבוֹדוֹ לְקָלוֹן. כִּי הֲוָה נָפֵיק אִיהוּ, אֲתָא גַּבְרִיאֵל אַחְדֵּיהּ לְדַשָּׁא בְּאַפֵּי מַשְׁרְיָיתֵיהּ.
Rachi (non traduit)
צנוף יצנפך צנפה כדור. סבב יסבבוך חיילות כדור כשורה להגלותך אל ארץ רחבת ידים סיפיה דקרא שמה תמות ושם מרכבות כבודך קלון בית אדונך:
כי הוה. שבנא נפיק עם סיעתו לצאת מירושלים ולהשלים עם סנחריב:
Tossefoth (non traduit)
כדור אל ארץ רחבת ידים. פ''ה כדור כשורה יסובבוה חיילות פ''א כגר שהוא גולה ל' דירה כמו מדור באהלי רשע (תהלים פד) ל''א ככדור פלוט''ה בלע''ז כמו הכדור והאמום (לקמן סנהדרין דף סח:) ואע''ג דלא כתיב ככדור מ''מ אשכחן כי האי דרשה דכתיב (קהלת י''ב:
י''א) דברי חכמים כדרבונות ודרשינן (ירושלמי סנהדרין פ''י) ככדור של בנות שזורקין זו ליד חבירתה כך אדם מוסר דברי תורה לחבירו ולתלמידיו זה לזה ומתפקחין זה מזה ולא כתיב ככדרבונות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source